קורבן של ניצול לרעה: „נאנסתי אלפי שעות כילד.“

Spread the love
גדלתי בבלגיה ונמכרתי לרשת ילדים רצחנית. 
בסביבות יום ההולדת השישי שלי. 
השתמשתי ברשת הזו כבר חמש וחצי שנים. 
גברים בוגרים שהיו חלק מהמועדון הבלעדי הזה היו שם מסיבות שונות. 
אבל היה הרבה אלכוהול, הרבה סמים, והילדים היו הסחורה, הסחורה החשובה ביותר. 
הם שימשו בעיקר למין. 
אבל במועדון הזה היו גם כמה אריסטוקרטים שאהבו להרוג ילדים. 
ואז הגיע הזמן שלי. 
הייתי צריך להיהרג כשהייתי בן 11. 
עונו אותי מכיוון שמישהו שהגן עלי במשך זמן מה ואז ממש התעלל בי נעשה איתי. 
הייתי קשורה לגוש קצבים. 
הוא היה שחור בדם של כל הילדים שלפני. 
הייתי שם כמה שעות. 
הגוף שלי מלא צלקות. 
וכל צלקת מזכירה לי את הרגע הזה. 
חשבתי שאני הולך להיהרג. 
כמו כל הילדים שלא נאהבו מספיק לחיות. 
וגם אני אשכח. 
ולא הייתי מוכן למות. 
מישהו ברשת אהב אותי מספיק כדי להציל אותי. 
העינויים נמשכו כמה שעות. 
הייתי ברשת הזו חמש וחצי שנים. 
במהלך אותה תקופה נאנסתי הרבה פעמים רבות. 
אין לי צלקות כדי להראות כמה פעמים אנסתי. 
אבל עשיתי את המתמטיקה. 
בדרך כלל זה היה לילה שלם בסוף השבוע. 
חישבתי שאנסתי כ 6 שעות בשבוע. 
אז למעשה נאנס. 
1716 שעות אונס. 
עוד לפני שהייתי בת 12. 
גדלתי עם הוראות שניתנו לי על ידי מי שהציל אותי. 
זה הרחיק אותי מהזנות והסמים. 
זה הוציא אותי מהארץ. 
מבלגיה, שם הכל קרה. 
בבגרותי, למרות שלא היו לי צלקות, הייתי מרוכז כל כך בהיותי מושא מין, כי משכתי את הגברים. 
וחלקים ממני היו זקוקים לזה כדי לחיות. 
כי זו הייתה הדרך היחידה שידעתי להרגיש טוב. 
כצעירה הייתי כל כך בלתי נראית ובול. 
וכולם היו מוכנים להאשים אותי. 
להיות מופקרים. 
וכמו שנאמר: „זול“. 
זונה. 
כל הדברים האלה, כל העלבונות האלה, הם שופטים אותי כל כך מהר. 
ואז כשהתרפאתי, הבנתי: לא, אני צריך לפרוץ מהתבנית שאני זקוק לתשומת לב מינית. 
תן לי להתרחק מזה. 
אל תיתן לי להפוך לעצמי לחפץ יותר. 
תן לי להיות אישה חופשית. 
אז עבדתי במשך עשרות שנים כדי להרגיש את כל הכאב הזה. 
ממה שנעשה לי. 
הבגידה במכירת הורי. 
ילדים הם הפגיעים ביותר של כולנו. 
לכן אנו רוצים ליצור חברה בה ילדים יהיו בטוחים. 
בה יש לילדים סביבם קהילה. 
כל ילד ראוי לביטחון. 
לאף ילד לא מגיע מה שהיה לי לחוות. 
ומה מיליוני ילדים חווים כל יום. 
למרבה הצער, זה חלק מהמערכת הנוכחית. 
כנשים, יש לנו כל כך הרבה פוטנציאל להפוך לחזקים באמת על ידי הרגשת כל מה שאנחנו צריכים לסבול כנשים. 
זה נותן לנו כוח יותר מכולם. 
כל הכאב שמאחורי כל האימפוטנציה וההשפלה. 
ממש מרגיש מה נעשה לי, באמת מבין שזה לא אני שבסופו של דבר אני בסדר. 
הייתי ילד, נהייתי קורבן. 
זו לא הייתה אשמתי.